בוחרים בדמוקרטים

לפני שבועיים הקמתי אתר שמנתח את העמדות והפעולות של כל המתמודדים/ות בפריימריז של הדמוקרטים, ומאפשר למתפקדים לזהות מי מביניהם באמת רלוונטי להעדפות שלהם. עכשיו כשהאירוע הסתיים, הגיע הזמן להסתכל על נתוני השימוש באתר ולנסות ללמוד מהם (הנתונים המלאים נמצאים למטה בעמוד).

במהלך השבועיים האחרונים ביקרו באתר 6,879 משתמשים ייחודיים, מספר ששקול לכמעט 7% מכלל מצביעי הפריימריז בפועל. לא רע בשביל אתר עצמאי שהתחיל מצורך פרטי שלי להחליט במי לבחור, ושעבר מפה לאוזן. תודה לכל מי ששיתף!

המתמודדים/ות

הדבר הראשון שבולט בנתונים הוא הדמיון לתוצאה הסופית. 7 מתוך 10 המועמדים שנכנסו לעשירייה הראשונה בפריימריז הופיעו גם ברוב הרשימות שהאתר יצר למשתמשים על סמך ההעדפות שלהם. בטווח של 15 מקומות ההתאמה הייתה 10 מתוך 15.

בעברית: מהנתונים אפשר היה לזהות בסבירות גבוהה את רוב מי שיסיים במקום ריאלי, וגם את מי שכנראה לא. מבט בנתונים חשף למשל שיאיא פינק יהיה הגבר הכי פופולרי אחרי הח"כים המכהנים, שמיכל רוזין וגבי לסקי יהיו הנשים הראשונות אחרי הח"כיות, או שאבי דבוש עומד להתברג גבוה יותר מנאור נרקיס במשבצת של מרצ. נתונים זה כיף.

אגב, היו שטענו נגד האתר ש"הוא תמיד מציג את אותם שמות בראש" והאשימו אותי בהטיה מכוונת. מעבר לכך שעובדתית זה לא היה נכון ושמות שונים הוצגו למי שבחר נושאים שונים, תוצאות האמת מוכיחות את מה שטענתי בתגובה: שאכן היו מועמדים/ות עם סיכוי גבוה יותר להופיע בראש, אבל רק כי הם באמת מייצגים יותר את מה שהבוחרים מחפשים. במובן הזה, האתר רק שיקף את המציאות.

הנושאים

גם ברמת הנושאים הייתה התאמה מרשימה בין האתר לתוצאות האמת: הסדר מדיני, שלטון החוק, הפרדת דת ומדינה (שלושתם פופולריים כמעט באותה מידה, ועוד נחזור לנתון המעניין הזה), חינוך והשכלה וגם זכויות ושוויון. אלו היו חמשת הנושאים החשובים ביותר למשתמשים בפער מהאחרים, והם גם חמשת התחומים שבהם חברי הרשימה שנבחרו ל-15 המקומות הראשונים מצטיינים במיוחד, לפי ניתוח הנתונים עליהם. עם זאת, שווה לציין שאם מתמקדים רק ב-10 עד 12 המקומות הראשונים, שקיפות ושוויון בנטל מחליפים את החינוך. יתכן שהתעדוף של המצביעים הוא שזה דווקא לא יקרה.

ומה פחות עניין? אקלים וסביבה, צבא וביטחון, ובתחתית הרשימה תרבות ואמנות. אלה היו גם הנושאים שהכי הרבה משתמשים ביקשו באופן אקטיבי להפחית את ההשפעה שלהם על ההמלצות. ממצא מעניין בהקשר הזה הוא ששניים מהנושאים הכי מדוברים בחברה הישראלית, שוויון בנטל ויוקר המחיה, לא התברגו גבוה, ונשארו אי שם באמצע.

החיזוקים

גם החיזוקים שהמשתמשים בחרו כדי להבליט קבוצות ספציפיות ברשימה שלהם מספרים סיפור: המשתמשים חיפשו קודם כל עשייה אזרחית מוכחת וניסיון פרלמנטרי, ורק אחר כך, בפער, נשים ומיעוטים. בנוסף, כ-3% בלבד מהמשתמשים ביקשו לחזק נציגי פריפריה, מועמדים/ות עם רקע בטחוני או, אולי הכי מפתיע בשביל המפלגה שממשיכה את מרצ, להט"ב. כלומר, הניסיון והיכולות באו באופן מובהק לפני שיקולים של פוליטיקת זהויות מצד אחד, ומצד שני אם כבר זהויות, הייתה העדפה גדולה הרבה יותר לנציגים מהמגזר הערבי מאשר מהקהילה הלהט"בית. יתכן שזו תגובה לגזענות של הימין והמרכז וביטוי להבנה המתגבשת ששיתוף פעולה יהודי-ערבי הוא צו השעה, וההתברגות של סומיה בשיר לעשירייה מחזקת את הממצא הזה.

פספוסים

לצערי, בהחלט היו גם כאלה. המשמעותיים ביותר הם עמרי רונן וסומיה בשיר, שהגיעו לעשירייה בתוצאות האמת אבל השתרכו מאחור ברשימות שהאתר ייצר. גם נמרוד שפר, מורן זר קצנשטיין ורם שפע הצליחו משמעותית יותר מכפי שהאתר הבין את העדפות המשתמשים. לעומת זאת, קטי פיאסצקי, לי הופמן אגיב ומוסי רז בלטו יותר בתוצאות באתר מאשר בתוצאה הסופית.

אצל חלק מהמשתמשים פספוסים כאלה יצרו תסכול, כפי שעלה מהמשוב על התוצאות: כשהם ציפו לראות מועמד מסוים והוא לא הופיע, חלקם הניחו שמדובר בטעות או בהטיה, ויש לי פה מקום לשיפור. אבל במקרים אחרים נראה שהפער נבע דווקא מהציפיות שלהם, שהושפעו מקמפיינים אפקטיביים יותר מאשר מההתאמה בפועל להעדפות שלהם. זה יצר אצלם דיסוננס קשה לעיכול, מה שמביא אותנו אל...

המקרה המוזר של נאור נרקיס

כידוע, בתוצאות האמת ניכר פער משמעותי בין הרעש שהקמפיין של נאור נרקיס עורר ובין הדירוג הלא ריאלי שלו ברשימה. זה קרה גם באתר: מי שבחרו בנושאי הליבה של נרקיס ראו אותו בתוצאות, אבל ברגע שהם הוסיפו נושאים נוספים שבהם הוא לא התבלט (או הקפיד לא להתבטא, כלכלה למשל), הוא נדחק על ידי מועמדים/ות עם רקורד חזק יותר. אולי בגלל זה הוא גם היה המועמד שהמשתמשים חיפשו באתר באופן יזום הכי הרבה פעמים ובפער משמעותי מכל השאר, בין אם מתוך תסכול שנוצר מהדיסוננס שתיארתי למעלה, או כדי לנסות להבין מה העמדות שלו באמת.

יש שתי תובנות חשובות בעניין הזה:

הראשונה היא שבמפלגה עם מצע אידיאולוגי רחב וברור, קמפיין של טיקט בודד הוא אסטרטגיה מסוכנת. זה היה אחד ממאפייני הקמפיין של נרקיס, ומהנתונים נראה שזה עלה לו ביוקר - לא רק באתר הקטן שלי זה פגע בניראות שלו, אלא גם במציאות הוא בסופו של דבר נדחק ע"י מועמדים/ות שנתפסו כרציניים ואמינים יותר.

והשנייה היא שבלי קשר למיקום הסופי של נאור נרקיס ברשימה, הנושאים של דת ומדינה לצד חינוך ומדע, 2 מתוך 3 נושאי הדגל שלו (השלישי הוא שוויון בנטל), ניצבים כאמור בראש הנושאים החשובים ביותר למצביעי המפלגה, ממש לצד נושאי הליבה של הסדר מדיני והגנה על שלטון החוק, ולא בטוח שזה נתפס כך בקרב אלו שכן נבחרו. אומנם יש להם ציונים גבוהים בתחום, אבל נראה שנרקיס זיהה נכון צורך אמיתי, וענה עליו באופן אחר שגם משך קהלים חדשים ומאוד נאמנים.

בנימה אישית: לו אני הייתי במוקד קבלת ההחלטות של המפלגה והמועמדים/ות, הייתי מפנים את זה, משקיע בנושא יותר משאבים ואף מגייס את נרקיס לצוותי האסטרטגיה והקמפיין, כדי למתן אותו מחד אבל להיעזר בראש המבריק שלו וביכולת שלו לקרוא נכון את הסנטימנט הציבורי הזה מאידך.

תודה שקראתם, שיתפתם, התווכחתם והערתם, וגם פירגנתם. ותודה למועמדים/ות ששיתפו פעולה (וגם לאלו שלא...).
כל הנתונים נמצאים למטה בעמוד, ואשמח לקרוא את התובנות שלכם ולענות לכל שאלה.